הצהרת הכוונות
מיכל אסף I מרץ 2019
בניית שפה עיצובית, שילוט, הכוונה ומיתוג הם תחומי ההתמחות של המעצבת עליזה שינזון, שבין היתר תכננה את אמצעי הניווט והמידע במתחם האירוויזיון. בראיון היא מספרת על אמצעי הכוונה ושילוט המבוססים על עיצוב ומיתוג מרחבים גדולים, חוויית השימוש בהם והשתלבותם בפסיכולוגיה של הקהל
מיתוג, שילוט והכוונה של מרכז האקספו במרכז הירידים (צילום והדמיה: דימה נוביקוב)
בזמן שאפליקציות לניווט בכבישים נכנסות בקלילות אל תוך הסמארטפונים, הניווט במבנים סגורים
– כמו שדות תעופה, בתי חולים, מרכזים מסחריים ואצטדיונים – עדיין נמצא בראשית דרכו. על רקע המציאות הקיימת, מידת האפקטיביות של השילוט וההכוונה הינה קריטית להתמצאות במקומות ציבוריים, ועליה להיות מדויקת במיוחד.
עליזה שינזון (צילום: גדעון לוין)
כאן בדיוק נכנסת לתמונה המעצבת הרב-תחומית עליזה שינזון, שהסטודיו בניצוחה מתכנן מערכות wayfinding ועוסק במיתוג ובעיצוב חללי פנים במרחבים ציבוריים ומסחריים בכל רחבי העולם. שינזון, הנחשבת כבר למעלה משלושה עשורים כמובילה בכל הקשור למיתוג גרפי, שילוט והכוונה של מתחמים מהגדולים והחשובים בעולם, מעידה כי עבודתה מתבססת על פסיכולוגיה של קהל.
בקרוב ייפתח ולודרום האופניים הראשון בישראל ששינזון אחראית על מיתוגו וההכוונה בו, כמו גם במרכז ה-EXPO שיארח את האירוויזיון תחת הכותרת Dare To Dream (הָעֵזו לחלום).
פרויקט אהוב בכל הזמנים:
עיצוב פנים של מרכז ולודרום ע"ש סילבן אדמס (הדמיה)
החלום שהתגשם
לעולם העיצוב החזותי נכנסה שינזון אחרי שסומנה בנעוריה כאמנית וכציירת מבטיחה. למבחני הקבלה לבצלאל הגיעה כשבאמתחתה ציורי שמן שציירה בגיל 19 וכבר הוצגו במוזיאון תל אביב, כשהיעד שלה היה המחלקה לאמנות. "דיקאן בית הספר דאז הזהיר אותי שמתוך 400 מתמודדים על מקום במחלקת אמנות, רק 40 יעברו והמליץ בפניי להירשם לתקשורת חזותית", היא נזכרת. השאר כמובן היסטוריה.
שינזון מספרת בערגה על המורה שלה, אלי גרוס, זוכה פרס סנדברג לעיצוב (1978) שהנחיל לדור שלם של סטודנטים במחלקה הצעירה לתקשורת חזותית את ההבדל בין עיצוב לציור. "למדנו שעיצוב הוא אומנות ולא אמנות, תורה שבתוכה יש פסיכולוגיית קהל והנדסת אנוש, ושאסתטיקה היא רק היבט אחד ממנה".
הקריירה שלה, מאז נכנסה לתחום, כוללת רשימה מפוארת של מקומות ששינזון חתומה על בניית השפה העיצובית, השילוט, ההכוונה והמיתוג שלהם. בין אלה נמצא מתחם ממילא, מגדלי עזריאלי ואצטדיון סמי עופר, אשר קטף פרס בינלאומי במיתוג ועיצוב, קניון רמת אביב, וכן תכנון מבואות וחללים ציבוריים במבנים ידועים, כמו מגדלי אמות, מלון היולדות ליס-איכילוב, מגדל הכשרת הישוב, מגדל היובל ועוד. בכולם היא למעשה יצרה תובנה ביחס למבנה ו/או למתחם האדריכלי.
מה זאת אומרת תובנה?
"הקשר בין הבינוי לבין השימוש. כל הפרויקטים שלי, כבר מההתחלה, מעורבים בבינוי. אולי בגלל האהבה שלי לאדריכלות. יש לי זיכרון חזותי מצוין וכשאני רואה תוכנית, אני יכולה לזכור אותה לאורך שנים. אבל חשוב מזאת, אני רואה מיד מה הכשלים שלה, אם יש כאלו, כך שלמעשה, מדובר יותר בשאלה של פונקציונליות מאשר אסתטיקה".
.png)
עיצוב פנים ולובי מגדלי היובל, זוכה פרס האדריכלות (צילום: עמית גירון)
הכוונה לאורחי האירוויזיון
לפרויקט האקספו במרכז הירידים, שיארח את האירוויזיון ה-64, הגיעה שינזון עוד לפני שנטע ברזילי השיגה את הדוז פואה עם הלהיט TOY, אם כי קיום האירוויזיון במתחם בהחלט העצים את הפרויקט והוביל לשינויים.
מרכז האקספו צפוי לארח בימי האירוויזיון עשרות אלפי אורחים שיגיעו מרחבי העולם. אתגר לא פשוט, על רקע העובדה שמדובר בתרבויות התנהגות שונות במרחב הציבורי. בהקשר הזה, שינזון הינה האוטוריטה הבלתי מעוררת בנושא פסיכולוגיית הקהל. היא יודעת לצפות ולהבין את התנהגות האנשים במרחב, תוך שהיא יודעת כיצד למקד את תשומת לבם לאינפורמציה באופן היעיל ביותר.
מה נעשה במתחם?
"הוספנו מסכים שישדרו מידע מתחלף, מהיר ומיידי, השלטים נכתבו בשלוש שפות, ובהם הרבינו להשתמש בסמלים אוניברסליים".
מסתבר כי בעוד שבישראל אוהבים לשאול שאלות הכוונה ברחוב, באירופה לא שואלים כלל. בנוסף, יש תרבויות שאוסרות שימוש בסמלים מסוימים ובצבעים. בסין, לדוגמה, גוון כחול מסוים ולבן הם צבעים מסמני מוות, כך שלא נעשה בהם שימוש, 8 הוא מספר מזל והספרה 4 מסמלת מוות.
"צריך לדעת להיות קשוב. לא מספיק להיות מעצב טוב, צריך לדעת איך להתמודד עם אוכלוסיות ותרבויות אחרות", מעדכנת שינזון. "העיצוב אינו עיצוב קונספטואלי, אלא עיצוב ברור ומובנה, כזה שמדבר בשפה בינלאומית. יש כללי נגישות בינלאומיים אשר מנחים את עבודתי, לכן אני לא משחקת עם סמלים – למשל סמלים של שירותים תמיד יהיו ברורים, אעדיף להשתמש בספרות על פני אותיות, לא תקופתי ולא טרנדי ובלי משחקים קישוטיים – כאן בדיוק נכנס העניין של התרבות".
פסלי תאורה Reflections בהשראת הטבע (צילום: רועי ברקוביץ)
יוצאת אל האור
שינזון שאחראית, כאמור, גם על עיצוב הפנים של מגדלים ומתחמים מהמרשימים בישראל ובעולם, הרגישה שהאור הינו חלק בלתי נפרד מהעיצוב הכולל, ועל כן עיצבה גם גופי–פסלי תאורה שיהלמו את אופי המקום ועיצובו. אל גופי התאורה מתייחסת שינזון כאל פסלי אור בעלי ערך אומנותי וחווייתי עצום, שכן לשיטתה, בכוחם של פסלי התאורה להוות חלק מרכזי בתפיסת עיצוב החלל ולאפשר יישום נכון של פרופורציות וגבהים.
בימים אלה, בהם מציין הסטודיו שלה 30 שנות פעילות, החליטה בצעד יוצא דופן "לצאת אל האור", עם השקת סדרת גופי תאורה דמויי אריחים, המאפשרים הצצה לעולם עשיר של אלמנטים תלת-ממדיים בהשראת הטבע. לסדרת גופי התאורה העניקה את השם המטפורי "חלקת מאדים", שכן הם נראים כמעין תעתיק של שוניות וצמחי מים שונים. באמצעות האור וסאונד חרישי, המלווה את הצגת המונומנטים, היא מפיחה בהם תנועתיות הרמונית ודינמית, בדומה למתרחש בטבע.
מבט מעמיק אל גופי התאורה מעניק תובנה מוחשית על דקויות הטבע, תוך הנגשת עולם חוויות הרחוק מהישג ידינו במציאות היומיומית. גם הפעם, בדומה לפרויקטי עיצובי הפנים הרבים עליהם היא אחראית, מצליחה שינזון לזמן לקהל הצופים תחושת השתהות בין שמים וארץ.